אלברט וייס
 | |
| פרופסור אלברט וייס | |
| לידה |
3 באוקטובר 1905 זמון,  האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 1964 (בגיל 58) בלגרד,  הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מדינה |
ממלכת יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| מקום קבורה |
Sephardic Jewish cemetery Belgrade  |
| פעילות בולטת |
נשיא הקהילה היהודית בבלגרד נשיא איגוד הקהילות היהודיות של יהודי יוגוסלביה (1948–1964) |
| השכלה | לימודי משפטים באוניברסיטת בלגרד ואוניברסיטת זאגרב |
| תקופת הפעילות | 1938–1964 (כ־26 שנים) |
| מקצוע | עורך דין |
| מעסיק |
אוניברסיטת בלגרד |
| תפקיד | פרופסור באוניברסיטת בלגרד |
| תואר | דוקטור למשפטים |
  | |
אלברט וייס (בסרבו-קרואטית: Albert Vajs; 3 באוקטובר 1905, זמון, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 4 באפריל 1964, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה) היה איש ציבור יהודי-יוגוסלבי, משפטן אשר כיהן כפרופסור באוניברסיטת בלגרד, כנשיא איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה וכנשיא הקהילה היהודית של בלגרד בין השנים 1948–1964. עסק רבות בשיקום הקהילה שחרבה בשואה וכן סייע לעליית יהודי יוגוסלביה לישראל לאחר הקמתה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו ומלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלברט וייס נולד בזמון למארי לבית רוט והרמן וייס, אשר היה סוחר וכיהן כיו"ר הקהילה היהודית בעיירה. הוא רכש השכלה יסודית ותיכונית בזמון ויצא ללימודים אקדמיים בפילוסופיה באוניברסיטת ברלין, בכלכלה בסורבון ובמשפטים באוניברסיטת בלגרד. רכש דוקטורט במשפטים באוניברסיטת זאגרב. בתקופת לימודיו היה פעיל בחוגי האליטה האינטלקטואלית של יהודי זאגרב ופרסם שירים ומאמרים בעיתונות הקהילתית. לאחר סיום לימודיו יצא להתמחות בנובי בצ'יי ובזרניאנין. לאחר תום ההתמחות עסק בעריכת דין בבלגרד. ב-1938 נבחר לנשיא הקהילה האשכנזית של יהודי בלגרד, לחבר בנשיאות אגוד הקהילות היהודיות בממלכת יוגוסלביה וכן היה פעיל בתנועה הציונית.
במהלך מלחמת העולם השנייה, עם הפלישה ליוגוסלביה גויס למערך המילואים של הצבא היוגוסלבי. הוא נפל בשבי הוורמאכט והועבר למספר מחנות שבויים בגרמניה הנאצית ביחד עם חברו לאבוסלב קאדלבורג. בעודו בשביו הצטרך לכוחות הפרטיזנים של טיטו, כיהן במועצה האנטי-פאשיסטית של תנועת השחרור(אנ'), ועסק בהפצת חומר כתוב מחתרתי וארגון השבויים תחת כוחותיו של טיטו. בתקופת השואה נרצחו כל בני משפחתו ובכלל זה אשתו ובנו.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, בין השנים 1945–1948 כיהן וייס בצוות התביעה היוגוסלבי במסגרת בית הדין המיוחד שהוקם לשפיטת הנאצים ועוזריהם שביצעו פשעי מלחמה בסרביה. ב-1946 נשלח כנציג רשמי מטעם יוגוסלביה למשפטי נירנברג וכן עסק באיסוף ראיות בגרמניה לבית הדין היוגוסלבי המיוחד. הניסיון המשפטי שצבר בתקופה זו הפך אותו למומחה המוביל ביוגוסלביה לחוק הבינלאומי. ב-1951 ניסח את קודקס חוק העונשין היוגוסלבי. ב-1955 נשלח בשליחות משפטית לשגרירות יוגוסלביה בארצות הברית ועסק בכתיבת בקשת ההסגרה של אנדריה ארטוקוביץ'. בהמשך, ריכז וניהל את איסוף החומר מטעם יוגוסלביה למשפט אייכמן.[1]
במקביל לשליחויותיו הרשמיות של וייס, הוא פיתח קריירה אקדמית. ב-1947 החל ללמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בלגרד וב-1961 מונה לפרופסור. במסגרת עבודתו פרסם מחקרים ומאמרים רבים בין השאר בתחום המשפט הבינלאומי ומדע המדינה, והרצה כפרופסור אורח במספר אוניברסיטאות באירופה. ב-1948 התמנה לנשיא איגוד הקהילות היהודית ביוגוסלביה. הוא נמנה עם מקימי המוזיאון היהודי בבלגרד ובמקביל לעבודתו המשפטית פרסם מספר ספרים ומאמרים על ההיסטוריה של יהודי יוגוסלביה וכן הרצה בנושא בפורומים שונים.[2] הוא השתתף כנציג יהדות יוגוסלביה בכינוסי הקונגרס היהודי העולמי וכיהן בוועד הפועל שלו וכן השתתף כציר לקונגרסים הציוניים.[3] אלברט וייס נפטר ב-1964 לאחר מחלה קשה, והוא בן 58 שנים ונקבר בהלוייה רבת משתתפים בבית הקברות החדש בבלגרד.[4] סמוך לקיבוץ גת ניטע יער לזכרו.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר אלברט וייס - ידיעה על מותו, באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
- אלברט וייס, באתר בית התפוצות (באנגלית)
- אלברט וייס, באתר elmundosefarad (בסרבו קרואטית)
- אלברט וייס, באתר encyclopedia.com (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלברט וייס, באתר הלקסיקון היהודי הביוגרפי של קרואטיה (בקרואטית).
- ^ יהדות יוגוסלאביה אחרי 1945, הצופה, 16 בנובמבר 1954.
- ^ ג. צימרמן, הציר היחיד מארץ קומוניסטית-דר. א. וייס, מעריב, 28 באוגוסט 1951.
- ^ פ. יאנקוביץ, "לוחם, הומניסט, איש מדע", ד"ר א. וייס נשיא הקהילות היהודיות ביוגוסלוויה הובא למנוחות, מעריב, 8 באפריל 1964.
- ^ יער בקיבוץ גת נקרא על שם פרופ' א. וייס, דבר, 22 באפריל 1966.